חודש אוגוסט עמד אצלי
בסימן ערביות, מבלי שהתכוונתי. הוא התחיל בצפייה בסדרה המצוינת 'פאודה' שמדברים בה
יותר ערבית מאשר עברית. במקביל קראתי את 'יונים בטרפלגר' של סמי מיכאל הנוגע בקו
התפר הישראלי – פלשתיני ומשובץ משפטים בערבית.
אחרי שסיימתי לצפות בכל פרקי 'פאודה' עברתי לסדרה 'לכודים ברשת', על חיי דייגים בנמל יפו. שוב, עיקר הטקסט בערבית. הספקתי גם לראות סרט לועזי בשם 'האורח'' על מהגרים שברחו מסוריה לארה"ב ואת 'ערבים רוקדים' שלנו. עוד ערבית.
בקבלת שבת בפרנקל-אופר ישבה מולי יהודיה שחומה שמדברת רק גרמנית, נו אינגליש, נו היברו. בהמשך גיליתי שהוריה מטוניס ואיכשהו תקשרנו, לא להאמין, בערבית. לא שאני יודע ערבית, אבל מילה פה ומילה שם הספיקו. בערב אחר יצא לי להשתתף באירוע השקה של 'כנען', מרכז תרבות וקולינריה שמקימים בברלין שני ישראלים. ערבי ויהודי, אלא מה.
את החודש חתמתי בהליכה למסיבת חוף 'תל-אביבית' על גדות השפרה. בדרך חלפתי על פני פארק גדוש ניחוחות מזרח קרוב, משל היה הפארק הלאומי ברמת-גן של יום שבת.
תוסיפו לזה שאני מסתפר אצל חליד, מנגב ב'עזאם' וקונה בקלוואות אצל... פלשתיני שאני לא זוכר את שמו, כולם בנויקלן, מהלך עשר דקות מביתי.
בכלל, נויקלן בשבילי כמוה כיפו, רמלה או עכו. גנוב על האתנוגרפיה הזו. אם לא הייתי מפחד, הייתי הולך אפילו רחוק יותר וגר כמה חודשים באיסטנבול, קהיר או טוניסיה; אפילו ברמאללה. לא קשור לפוליטיקה, סוציולוגי לחלוטין.
עצבים התנגשות הציוויליזציות הזאת.
אחרי שסיימתי לצפות בכל פרקי 'פאודה' עברתי לסדרה 'לכודים ברשת', על חיי דייגים בנמל יפו. שוב, עיקר הטקסט בערבית. הספקתי גם לראות סרט לועזי בשם 'האורח'' על מהגרים שברחו מסוריה לארה"ב ואת 'ערבים רוקדים' שלנו. עוד ערבית.
בקבלת שבת בפרנקל-אופר ישבה מולי יהודיה שחומה שמדברת רק גרמנית, נו אינגליש, נו היברו. בהמשך גיליתי שהוריה מטוניס ואיכשהו תקשרנו, לא להאמין, בערבית. לא שאני יודע ערבית, אבל מילה פה ומילה שם הספיקו. בערב אחר יצא לי להשתתף באירוע השקה של 'כנען', מרכז תרבות וקולינריה שמקימים בברלין שני ישראלים. ערבי ויהודי, אלא מה.
את החודש חתמתי בהליכה למסיבת חוף 'תל-אביבית' על גדות השפרה. בדרך חלפתי על פני פארק גדוש ניחוחות מזרח קרוב, משל היה הפארק הלאומי ברמת-גן של יום שבת.
תוסיפו לזה שאני מסתפר אצל חליד, מנגב ב'עזאם' וקונה בקלוואות אצל... פלשתיני שאני לא זוכר את שמו, כולם בנויקלן, מהלך עשר דקות מביתי.
בכלל, נויקלן בשבילי כמוה כיפו, רמלה או עכו. גנוב על האתנוגרפיה הזו. אם לא הייתי מפחד, הייתי הולך אפילו רחוק יותר וגר כמה חודשים באיסטנבול, קהיר או טוניסיה; אפילו ברמאללה. לא קשור לפוליטיקה, סוציולוגי לחלוטין.
עצבים התנגשות הציוויליזציות הזאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה